עורך דין בתחום המשפט המסחרי-על מה הוא חולש

עורך דין המתמחה בתחום המשפט המסחרי פועל בגזרה רחבה ועתירה בנישות התמחות. הסקטורים אותם מקיף תחום המשפט המסחרי הינם תחומי החברות, כספים, הוצאה לפועל, פשיטות רגל, בנקאות, דיני פטנטים וקניין רוחני והיריעה עוד קצרה מלהקיף את כלל הנושאים  שהינם נחלת כולנו בשגרת היומיום בהם עוסק המשפט המסחרי. לם האזרחי הלן מספר דוגמאות פרטניות הנוגעות לממשק בו עוסק עורך הדין בתחום האזרחי מסחרי:

1.חוזים והתקשרויות 
מקרקעין-עריכת חוזים והסכמים מסחריים כגון הסכמי רכש של נכסי מקרקעין,הסכמי חכירה,
עסקאות -חוזי זכיינות,רכש וממכר של מכונות וציוד, הסכמי סודיות NDA, הסכמי השקעה,הסכמי הלוואות ומימון בנקאי ,הסכמים בגין מיזוג חברות או/ו השתלטות או רכישת חניות חלקיות מחברה.  
2.חברות
חברות  ועסקים-הקמת חברות וטיפול שוטף בהן, הקמת שותפויות הכוללים מיזמים משותפים והסכמי השקעה, פירוק החברות והשותפויות לרבות באמצעות בתי משפט, הנפקות של חברות וניירות ערך תביעות בתחום דיני החברות בכל הנוגע למשרות דירקטורים, זכויות בעלי מניות ועוד.
 3. הוצאה לפועל ותביעות 
הוצאה לפועל-טיפול בזוכים וחייבים בגביה של שטרות, פסקי דין, משכנתאות, ערבויות.
תביעות כספיות –ניהול תביעות כספיות על נושאים מסחריים בבתי המשפט ובבוררויות, פשיטת רגל (פש"ר) כינוס נכסים במסגרת ההוצאה לפעול או בתי משפט לרבות מימוש שעבודים, איחוד תיקים, צווי עיכוב יציאה מהארץ בגין חוב, עיקולים, צ'קים חוזרים צווי תשלומים גבייה ועוד.  
4. קניין רוחני
זכויות יוצרים, סימני מסחר, עוגני מסחר, הגנה על סימני מסחר, זיופים, רשם סימני המסחר, פטנטים, תביעה בגין הפרת פטנט, רישום ועריכת פטנטים, מדגמים ועוד

ובנוסף...

כמו כן עורך דין בתחום המסחרי אזרחי מלווה במקרים רבים את לקוחותיו בתחומים של ייעוץ משפטי אסטרטגי לעסק, בהתנהלות מול מתחרים, ומאידך ספקים כמו גם מול לקוחות ,רוכשים פוטנציאליים, בנקים ומקורות מימון, רשויות החוק, המס והמוניציפאליות, וכן סיוע משפטי בניהול משא ומתן עם צד שלישי מבנקים וקרנות מימון ועד ללקוחות וספקים ובעריכה של מסמכים עבור העסק בצורה שהינה מכובדת ומייצגת נאמנה ונכונה את העסק על שלל ההיבטים המשפטיים הנוגעים לכל מסמך לגופו.

מהי ליטיגציה? מה עושה עו"ד לליטיגטור טוב?

מהי ליטיגציה?

הכתובים אומרים כי המינוח למושג הינו מקצוע הטיעון כפי שהוא בא לידי ביטוי בין כתלי בתי המשפט. הטרמינולוגיה של המילה ליטיגציה היא נגזרת של המונח הלטיני ליטיגנט

 Litigant: (law) a party to a lawsuit; someone

 involved in litigation; "plaintiffs and defendants are both litigants"

ובתרגום חופשי כל מי שהינו צד בתביעה בין אם מצד התביעה או ההגנה.

הליטיגציה רלוונטית לכל תיק אשר דינו להתדיין בערכאות השונות של בתי המשפט בישראל קרי השלום, מחוזי, עליון וכן בבתי המשפט הייעודיים כגון בית המשפט לענייני עבודה, בית המשפט לענייני משפחה ואף בתי הדין הרבניים, וכן וועדות ערר וכל גוף מעין שיפוטי שבו מתנהל ומוכרע סכסוך משפטי בין צדדים יריבים. את תפקיד הליטיגטור הלא הוא הטוען נוטל לרוב עורך הדין בין אם בשמו של הצד התובע ובין אם מטעם ההגנה.

כל עורך דין מוסמך רשאי לעסות בליטיגציה. אך מי הוא ליטיגטור טוב? מהן התכונות הנדרשות מעורך הדין בכדי להיות ליטיגטור טוב? ומהו בעצם המדד לליטיגטור טוב?

ליטיגציה הינה בעצם השילוב שבין יכולות קליטת מידע מהירה ויסודית, יכולת משחק ,ווירטואוזיות, כושר ביטוי בעל-פה, הבנת כוחה של שפת הגוף ושליטה בה, , בחירת השפה הנכונה, המילים הקולעות, הבעות הפנים, תנועות הגוף ובעיקר הידיים, שימוש מתוזמן ונכון במסמכים ובעדים, ויכולת שכנוע ויצירת קשב, הזדהות ואמון בקרב השופט. היכולת לשכנע את מי שבידם מונחים גורלות ודיני נפשות דורשת לא אחת את השילוב בין ידע מעמיק בעובדות, והיכולת לתרגמו לשפה משפטית [זכויות וחובות מכוח החוק], ולשפה של טיעון והופעה באולם בית המשפט. בשיטתנו אין אמנם חבר מושבעים אלא שופטים מקצועיים, אך גם הם בני אדם הפתוחים לטיעון ראוי ולמניפולציה רגשית, שכלתנית ותיאטרלית (שפת הגוף). יכולת ה"שואו" המקצועי הזה, שמביא עימו כל עורך/ת דין כליטיגטור, הוא הגוזר את ההבדל בין הליטיגטורים. זהו שילוב של יכולת אישית עם ידע וחריצות בכל תיק ותיק.

אם כן מהו האבטיפוס של הליטיגטור הטוב?

אין נוסחת קסם. היכולת לייצר מהמידע שבתיק טיעון משפטי נכון ומועיל לצד המיוצג, יכולת להבחין ולחלץ את הטיעון, את הדוגמא, את הנימוק שידבר אל השופט בשפה מובנת ונעימה הן להגיון ולשכל הישר שלו והן לרגשותיו. הגיון ונהירות באוזני השופט, הנגשה מוצלחת, תוך שילוב יכולת מילולית, תנועה, משחק ושפת הגוף. היכרות של נפש ושיטת העבודה ודרך החשיבה של השופטים היושבים מולך. כמו במשחק שחמט, להבין את המהלכים שנעשים מצידו של היריב בסכסוך ולהגיב נכון.

ליטיגטור טוב הוא מי ששולט בכל אלה, ואין תחליף לבעל ניסיון בתחום. זוהי יכולת הנרכשת בשנים של התנסות.

זכות השימוע-טרם הליך פיטורים

חובת עריכת השימוע על ידי המעביד ומתן זכות השימוע לעובד העומד בפני פיטורים היא הלכה מחייבת שהותוותה על ידי בית הדין לעבודה.

בית הדין לעבודה, קבע כי החובה לשמור על הגינות, על צדק ועל סדרי מינהל תקינים בכל הליך פיטורים היא חלק מהחובה לבצע חוזה עבודה בתום לב. לפיכך, חזר בית הדין וקבע בפסקי דין רבים, כי על המעביד לתת למועמד לפיטורים זכות ל"שימוע".

יתירה מכך: בית הדין לעבודה הדגיש את חובת השימוע  כ"זכות יסוד" וקיומה באופן מלא ונכון, שלא על מנת "לצאת די חובה".

אמנם, בתחילת הדרך, הוגבלה חובת מתן זכות השימוע לגופים ציבוריים בלבד.  אולם עד מהרה, הפכה חובת השימוע לחובה כללית בטרם פיטורי עובדים, לרבות במגזר הפרטי, ולרבות במקרים של צמצומים מפעליים. כלומר: גם כאשר מדובר בפיטורים עקב מצב כלכלי של העסק - "פיטורי צמצום"  - קיימת חובה לשקול כל אחד מהמועמדים לפיטורי הצמצום ולבחון את נסיבותיו.

עוד יוער כי חובת השימוע, בשינויים המחוייבים, חלה גם בכל עת בה ישנה כוונה לפגוע במעמדו, בתפקידו או בשכרו של העובד.

מטרת הליך השימוע הוא קבלת החלטה עניינית ומושכלת , תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי, לעמדותיו ולעניינו של העובד. כדי להגיע להחלטה זו, מוטלת החובה על המעביד, להציג בפני העובד את הטענות המופנות כלפיו בפתיחות, הגינות ותום לב, זאת על מנת שהעובד יוכל לתת את תגובתו להן, תוך ציון נקודת מבטו, ועל מנת שיוכל לנסות לשכנע את בעל הסמכות, לשנות דעתו.

להלן תובא רשימה מומלצת של השלבים הנכונים במתן זכות השימוע, שהינם פרי הפסיקה העניפה בנושא, כפי שהתפתחה במיוחד בשנים האחרונות:

אי עמידה בתנאים אלה עלולה להוות פיטורים של עובד שלא כדין, אשר עשויים להוות בסיס לתביעה כנגד המעסיק ופסיקת פיצוי כספי לטובת העובד (ובמקרים חריגים אף להביא לביטול הפיטורים ודרישה להשבת העובד למקום העבודה).

הכללים במתן זכות השימוע

א.      מתן הודעה מראש לעובד על מועד השימוע. רצוי לציין בפני העובד מי יהיו הנוכחים בשימוע מצד המעביד. בין הנוכחים בשימוע חייב להיות בעל הסמכות לפטר את העובד, או מי שהואצלה לו סמכות זו על ידי בעליה.

ב.       בהודעה האמורה יפורטו הטענות שבגללן שוקל המעביד להפסיק את העסקתו של העובד, בפירוט רב ככל האפשר.

ג.       המעביד ייתן לעובד מתן אפשרות לעיין בחומר הקיים בידי המעביד והנוגע לסיבות לפיטוריו, טרם השימוע.

ד.       יינתן לעובד זמן סביר להכין תגובתו וטיעוניו לדברים המהווים את העילה לרצון המעסיק בהפסקת עבודתו.

ה.      תוענק לעובד הזדמנות מלאה, בין בכתב - מראש, ובין בעל פה - במועד השימוע, להגיב על הטענות הנטענות כלפיו והמהוות את הסיבות לשקול את פיטוריו.

ו.       העובד יהיה רשאי להגיע לשימוע עם מי מטעמו, לרבות עורך דין, אולם אין מקום להבאת עדים בהליך זה.

ז.       ייערך פרוטוקול מפורט של ישיבת השימוע, אלא אם השימוע נעשה בכתב.

ח.      בתום השימוע, יינתן שיקול דעת נוסף להחלטה בדבר פיטוריו המיועדים של העובד, בהתבסס על הדברים שהועלו בשימוע.

          במקרים בהם ההחלטה מתקבלת על ידי מספר גורמים, מן הראוי לקיים דיון משותף נוסף בהחלטה.

ט.      מתן הודעה סופית לעובד על החלטה להמשיך בהליך פיטוריו או על החלטה לבטל את הכוונה לפטרו.

הדברים שלעיל מהווים הנחיה כללית שאיננה במקום התייעצות בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו.

ליטיגטור טוב-מה נדרש בכדי לשאת כובע זה

מהי ליטיגציה?

הכתובים אומרים כי המינוח למושג הינו מקצוע הטיעון כפי שהוא בא לידי ביטוי בין קירות בתי המשפט. הטרמינולוגיה של המילה ליטיגציה היא נגזרת של המונח הלטיני ליטיגנט

 Litigant: (law) a party to a lawsuit; someone

 involved in litigation; "plaintiffs and defendants are both litigants"

ובתרגום חופשי כל מי שהינו צד בתביעה בין אם מצד התביעה או ההגנה.

הליטיגציה רלוונטית לכל תיק אשר דינו להתדיין בערכאות השונות של בתי המשפט בישראל קרי השלום, מחוזי, עליון וכן בבתי המפשט הייעודיים כגון בית המשפט לענייני עבודה, בית המשפט לענייני משפחה ואף בבתי הדין הרבניים. את תפקיד 
הליטיגטור הלא הוא הטוען נוטל לרוב עורך הדין בין אם בכסות של הצד התובע ובין אם בכסותו של ההגנה.

הליטיגציה נפוצה בתחומים של המשפט הפלילי לגזרותיו והן בענפיו השונים והמגוונים של המשפט המסחרי אזרחי.

נשאלת אם כן השאלה האם כל מי שסיים הכשרתו המשפטים והוסמך על ידי לשכת עורכי הדין לעסוק במקצוע הינו בקורלציה ישירה ליטיגטור טוב? מהן התכונות הנדרשות מעורך הדין בכדי להיות ליטיגטור טוב? ומהו בעצם המדד לליטיגטור טוב?

ליטיגציה הינה בעצם השילוב שבין יכולות משחק ווירטואוזיות, בין אם בתצורת ההתנסחות, בבחירת השפה הנכונה, המילים הקולעות, הבעות הפנים, תנועות הגוף ובעיקר הידיים, דרמטיזציה באם מתבקשת, יכולת התפלמסות בריאה ועוד כהנה
 וכהנה יכולות לבין בניית טיעונים שכלתנית, הצגת ראיות עובדתיות, מסמכים, הבנייה של היררכיית אירועים לפי זמן וסדר כרונולוגי ובמילים אחרות השילוב הקדוש שבין האמוציות והשכל, הרציונל מחד והפנייה לרגש מאידך,היכולת לשכנע את
 מי שבידם מונחים גורלות ודיני נפשות דורשת לא אחת את הקומבינציה הבלתי ניתנת להפרדה הזו. בערוב היום חורצי 
הגורלות הלא הם היושבים בכס השיפוט בני אדם הינם. מהיותם אובייקטיביים, או כך לפחות ראוישיהיו, חובה לפנות אל הרציו 
שבהם ולחשוף מולם את תיק הראיות ללא עיגולי פינות וחצאי אמיתות. מאידך היותם בני אדם והיות גזר הדין נסמך על 
תבונת האדם אין כאן קומבינטוריקה ואלגברה כנוסחאות ואלגוריתם להגעה לידיההחלטה, כי עם שילוב פני הראיות יחד עם התמונה הגדולה האנושית, ההוליסטית ופה במקום הזה של השלמת התמונה וההסתכלות על כל נאשם כחלק מכלל גדול 
יותר, כאן באה לידי ביטוי יכולת ה"שואו", ההתפלמסות והצגת הדבריםשהיא אינדוידואלית ותוצר האישיות המיוחדת והפלט שמביאים עימם כל עורך/ת דין באשר הם בכובע של הליטיגטור.

אם כן מהו האבטיפוס של הליטיגטור הטוב? האם אותו מצטיין דיקאן מבריק שסיים את לימודי המשפטים בציונים מרקיעי שחקים וצלח את בחינות הסמכה ללשכה באחוזונים העליונים, או מאידך גיסא התגרנים מוכרי המרכולות אשרפיותהם 
הולכים לפניהם? עבדכם הנאמן חושב כי היכולת לאזן כמו הרבה תחומים בחיים, בין היכולת לקרוא ולהטמיע חומרים רבים הן של ראיות התיק, והן את לשון החוק ככללותה, היכולת לארגנם בצורה מובנית, הירראכית שתייצר הגיון ונהירות באוזני השומעים, ומאידך הנגשה ו"הצגה" ולא בכדי המרכאות, של פני הדברים בצורה המשכנעת ביותר הדורשת גיוס כלל 
היכולות הוורבאליות, התנועה, המשחק ושפת הגוף כל זאת בד בבד עם קריאת התמונה הכוללת,הבנה של מי השופטים 
היושבים מולך ומה מדבר אליהם, הבנה הנסובה הן מניסיון העבר והן מקריאה בין השורות של תגובותיהם והבעותיהם, 
והתבוננות ממעוף הציפור תוך כדי ההתמקדות בטיעונים בכדי לשלב את הצעד הבא ולהבין לאן נושבת הרוח.כמו במשחק 
שחמט, להבין את המהלכים שנעשים מצידו האחר של החדר, לקרוא את היושבים בכס השיפוט, ולהמשיך ולהציג תוך 
שמירה על קו מנחה ורציונאלי של טיעונים משכנעים הנסמכים על ראיות עובדתיות.ליטיגטור טוב אם כן הוא גם זה וגם זה, הוא שילוב של הכל ביחד....ולחוד.
פרטים נוספים באתר האינטרנט של המשרד: www.rager-law.net